תפריט
בוהמיה ויומרנות – כך בשתי מילים, ניתן לתאר את הסגנון אשר פרח כמו פרח על חורבות מלחמת העולם הראשונה. הכמיהה להנאה וסקרנות לחידושים הם הקווים המנחים של הסגנון.
התכונות הבסיסיות של ארט דקו הן תקרות רב מפלסיות, דפוסים גיאומטריים, השרשה של חומרי גלם נדירים (שנהב, עור תנין, עור זברה על הרצפה), לכה, רהיטים מבריקים, צבעים מנוגדים, מראות בצורת שמש קורנת, טקסטיל מבדים יקרים ושפע גופי תאורה.
ארט דקו נוצר בעידן התיעוש, ולכן הוא לא אדיש לאלומיניום כרום, זכוכית נירוסטה. לחיפוי רצפה נשתמש בלוחות עץ (פרקט) ואריחי קרמיקה, הקירות יצבעו בצבעים בהירים או יחופו באמצעות טפט מודבק עם דפוס גיאומטרי מובהק. התקרה יכולה להיות לבנה עם גבולות בצבע זהב או או צבע כהה עם תאורה, אשר יקנה לחדר תחושה של מועדון.
ארט-דקו הגיח לאחר מלחמת העולם הראשונה, אשר שללה מהאנושות את האשליות שלה, והפך למניפסט (גילוי-דעת) נגד הסגפנות והזעם של המלחמה. ובכך הפך להמנון המאה החדשה – עם תזכורת ליוקרה שהיתה בעבר יחד עם שאיפה לקדמה ונוחות. ארט דקו הצליח לאמץ את העוצמה -של העבר ושל העתיד! כמובן, שזאת הסיבה שעדיין לא נעלם לגמרי מן העולם למרות שכבר מזמן נרשם בקטגוריה אלגנטית של "רטרו".
שמה של הזרם העיצובי הופיעה בקיץ 1925, בתערוכה "Internationale des Arts and Décoratifs et Industriels Modernes" שהתקיימה בעיר הבירה של צרפת, בה הוצגו ציורי קיר החדשניים ביותר, סרטים, פסלים ופריטי הבית. הסגנון איחד את הדברים האלה שמזכירים לנו מודרניות עם שילוב פונקציונליות והערך האמנותי, כמו גם את פתוס של הניאוקלסיציזם, אולם עדיין היה מאוד מקורי ביחד עם היסודות המאפיינים את העידן החדש.
נכון להיום, סגנון פנים זה ניתן לקרוא כמו ספר. שפע של גופי תאורה יזכירו כיצד החשמל מתפשט; בניית גורדי השחקים הראשונים ישתקפו בצלליות של המחיצות ובתכנון הקירות; פרטים ממתכת וזכוכית ידברו על התיעוש; השרשה מופשטת וצורות גיאומטריות – על חידושים באמנות. ההדפס האתני (מוטיב אפריקאי, ארכאי מצרי, מנזר יווני) יציג לא רק שהמאה העשרים היא תקופה של מסע, אלא גם על פתיחת קברים ותחושות ארכיאולוגיות אחרות. ובכן, יחד הערות אלה ואת האקורדים מורכבים לתוך ג'אז מתוחכם, מקסים, אופנתי יוצא דופן באותה תקופה.
מה וכיצד נוצר הפנים, בדומה לאלה שבהם גרטה גרבו וגטסבי הגדול חיו?
זיגזגים ופסים; קרני שמש; מדרגות; טרפז; מסגרות,קווי מתאר וקלידים.
קווי המתאר של הסגנון הם מעוקלים, חדים גיאומטרית ואנרגטיים. קישוט בצורה של זיגזג משמש לעתים קרובות בהנחת פרקט ואריחי קרמיקה. חיקוי קרני שמש מקשט לא רק מראות ושעונים, אלא גם רהיטים וקירות. השימוש במדרגות בא בהשראת זיגוראת –מגדל מונומנטלי מטיפוס המיוחד למסופוטמיה בממלכות שומר, אכד, עילם, בבל ואשור. ומאז, מדרגות,מפלסים ופודיומים -הפכו להיות תכונה אופיינית של ארט-דקו.
חפצים רבים ופרטים בחלל, שנוצרו בסגנון של שנות ה-20, הם בעלי מתאר טרפז: מראות,גב של כורסא, ידיות דלת ואביזרים אחרים. משטחים הם לעתים קרובות ממוסגרים בקווי מתאר ומסגרות, אשר מדגישים את הצורה. לעתים קרובות נפגוש גם סגנון קלידים- פסים בניגודים.
.
לוח צבעים מועדף – גווני אפור, חום, קרם, גוונים של מתכת, עץ ועור. ניתן להשתמש בצבעים בהירים, רוויים רק בתור אלמנטים קטנים אלה יכולים להיות אחד מהצבעים הבאים: בורדו, ירוק, אדום או זהב. השימוש בשלושה צבעים או יותר הוא תכונה בולטת של סגנון ארט דקו.
אמבטיה ומטבח לעתים קרובות מחפים עם אריחים בצבע שחור/לבן, בצורת זיגזג או קלידים. חיפוי קירות בדרך כלל יהיה מסוג טפט בצורה גיאומטרית. קירות חדר השינה יחפו ע"י ציפוי עץ או יהיו צבועים באותו דפוס גיאומטרי. רצפות – פרקט מלוטש, מבריק. המדרגות באות לידי ביטוי בתקרה, מדגיש את המפלסיות ע"י תאורה. ועל מנת לעשות דגש על קווי המתאר, מאוד אופייני לסגנון, לייצר גבולות על התקרה והקירות.
גומחות טרפז, מחיצות מדורגות, משובץ עם דלתות שיבוץ גיאומטרי וחלקי קישוט אחרים יעברו לעידן של 20, כמו מכונת זמן.
ספות וספות נמוכות עם גב בצורת טרפזים, כסאות חביות רצוי שיהיו עשויים מעור. כמו כן יתאימו גם וילונות בד שתואמת את הסגנון למשל:דמוי עור של זברה העור.
